ניהול קהל-מאמר מאת גיא קדם

עדויות לעריכת אירועים המוניים באתרים המיועדים לכך ניתן למצוא עוד בעת העתיקה, מתקופת יוון העתיקה והאימפריה הרומית. במאה הרביעית לפנה"ס, נבנו ביוון אמפיתיאטראות עבור 20,000 איש, וברומא נבנה הקולוסאום שהכיל כ 45,000 צופים. באצטדיונים מודרניים נעשה עדיין שימוש בעקרונות בנייה ששימשו את היוונים והרומאים. 

תורת "ניהול תנועת הקהל" התפתחה בבריטניה באמצעות חקיקה, תקנות ולימוד הנושא במסגרות אקדמיות. ניהול תנועת קהל נותן מענה לגורם הסיכון המרכזי באירוע המוני שהוא האנרגיה שמיוצרת על ידי ההמון שמגיע לאירוע. מדובר באנרגיה קינטית, שבמידה ואינה מבוקרת ומנוהלת כראוי, היא יכולה לגרום לנפגעים.
 

אירוע המוני מאופיין בהתכנסות מספר גדול למדי של אנשים, במקום מסוים, למשך זמן מוגדר ולמטרה משותפת. הקהל באירוע מציג את אותה ההתנהגות בהתאם למאפייני האירוע (הקהל ירקוד במופע רוק, ישב ויאזין למוזיקה בקונצרט וכו').

 ניהול קהל נחלק לשני תחומים:

· התנהגות הקהל - Crowd Behavior, תחום המתמקד בחקר התנהגות הפרט, כחלק מהמון והתנהגות ההמון במהלך אירוע.

· תנועת הקהל - crowd dynamics - כיצד ובאילו מקומות המון מגיע לצפיפות מסוכנת, מגבלות הבטיחות באתר האירוע ומהו קצב זרימת הקהל באירוע.

מדוע חשוב לתכנן ולנהל אירוע המוני על פי עקרונות שלCrowd Management (ניהול קהל)?

בכל שנה, ברחבי העולם נהרגים אנשים במהלך אירועים המוניים. להלן מספר דוגמאות:

1989: הילסבורו, אנגליה: 96 הרוגים במשחק כדורגל בשלב כניסת הקהל לאצטדיון.
1995: פסטיבל ערד, 3 הרוגים בשלב כניסת הקהל לאתר.
2000: פסטיבל רוק סקילד, דנמרק, 9 הרוגים במהלך ההופעה, כתוצאה מלחץ קהל לכיוון הבמה.
2001: יוהנסבורג, דרא"פ, 43 הרוגים במהלך כניסת קהל למשחק כדורגל.
2003: רוד איילנד, ארה"ב, 100 הרוגים, שריפה במועדון לילה.
2006: ערב הסעודית, 363 הרוגים במהלך העלייה לרגל למכה.
2009: בנגקוק, תאילנד 55 הרוגים כתוצאה משריפה במועדון לילה.
2009: מועדון לילה Perm, רוסיה, 102 הרוגים בשריפה.
2010: דויסברג, גרמניה, 21 הרוגים בשלב כניסת הקהל לאירוע מצעד הגאווה.
2011, בודפסט, הונגריה, 3 הרוגים כתוצאה מהימחצות קהל במהלך מנוסה ממועדון לילה.
2013, ברזיל, 231 הרוגים כתוצאה משריפה במועדון לילה.

האסון המשמעותי ביותר שגרם לשינוי בתפיסה כיצד יש לנהל אירוע המוני הוא אסון הילסבורו 1989, בו נהרגו 96 מאוהדי ליברפול שניסו להיכנס לאיצטדיון. הסיבה המרכזית למותם נעוצה בניהול קהל לקוי, חוסר ידע וחוסר ניסיון של מפקד כוח המשטרה בתכנון וניהול תנועת קהל. עד לאסון זה, אירועים המוניים נוהלו על ידי כוחות המשטרה. החל משנת 1989 ובעקבות המלצות ועדה בראשות שופט בית המשפט העליון, השופט טיילור, הועברה האחריות לניהול אירועים המוניים ואירועי ספורט לידי Crowd Managers - אנשי מקצוע שהתמחותם היא ניהול תנועת הקהל באירוע המוני. הכרות עם תורת ה- crowd management, בסבירות גבוהה הייתה יכולה למנוע אסון זה (על אסון הילסבורו ארחיב במאמר נפרד).

מה השתנה בתפקיד המשטרה בבריטניה באירועים המוניים לאחר אסון הילסבורו?

המשטרה בפעילותה מתמקדת בנושאים הבאים (ACPO (association of police officers) 1999):

·איתור ומניעת פשיעה.

·שמירה על הסדר הציבורי ושלום הציבור.

·הכוונת תנועה.

·תגובה לאירוע חירום.

את האירוע בהיבטים של תנועת קהל, בטיחות ואבטחה מנהל כיום בבריטניה וברוב מדינות העולם המערבי : Crowd Manager - מנהל קהל, שמתמחה בבטיחות, אבטחה ותנועת קהל.

הכשרתו האקדמית והמקצועית של ה- crowd manager באנגליה אורכת שנתיים וכוללת את לימוד הבסיס החוקי לניהול אירוע המוני, תכנון אתר האירוע על כל מרכיביו, התנהגות הקהל, תנועת הקהל, תכנון מערך האבטחה באירוע, ניהול פרויקטים, תכנון אירוע של 45,000 איש במרכז לונדון והגשת עבודת מחקר.

ה- crowd managerהוא מקבילו של "מנהל אירוע" על פי תקן ישראלי 5688 , פעילותו תבוא לידי ביטוי לאורך כל שלבי האירוע, החל משלב התכנון וניהול בפועל של מכלול הבטיחות,האבטחה ותנועת הקהל. שלושה תחומים אלו משפיעים באופן ישיר על בטחונו ובטיחותם של הקהל ובעלי התפקידים באירוע המוני.

ניהול תחום הבטיחות, האבטחה ותנועת הקהל על ידי איש מקצוע שהוכשר לכך, ישפר את רמת הבטיחות של הקהל ובעלי התפקידים במהלך אירוע המוני.

 

 

 

 

המאמר נכתב על ידי גיא קדם

מוסמך לניהול קהל Crowd safety management, מטעם:
Buckinghamshire University, London.A